היסטוריה בבריטניה: לראשונה, מדינה תשיק חיסון ציבורי רחב נגד מחלת המין זיבה (Gonorrhoea) – מהזיהומים העוברים ביחסי מין השכיחים והעמידים ביותר לאנטיביוטיקה. החיסון צפוי להינתן ליותר מ-30 אלף איש כחלק מתוכנית ניסוי לאומית – מהלך שתואר כ"רגע היסטורי בבריאות המינית" ונועד להתמודד עם העלייה בשיעורי ההידבקות במחלה.
מספר מקרי הזיבה באנגליה חצה את רף ה-85 אלף בשנת 2023 – הנתון הגבוה ביותר מאז שהחלו הרישומים בשנת 1918 – עם אזהרות לגבי זנים מסוימים של החיידק שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה. בוויילס נרשמה עלייה של 27% בשנה זו לעומת השנה הקודמת, והמספר הגיע ל-5,292 מקרים.
מדובר בחיסון קיים בשם 4CMenB שמשמש במקור נגד חיידק מנינגוקוק B - זיהום חיידקי חמור העלול לגרום לדלקת קרום המוח ולאלח דם. הוא כלול כבר בלוח החיסונים השגרתי של תינוקות ופעוטות, וניתן לתינוקות בגיל 8 שבועות, 16 שבועות ושנה.
בישראל, כמו בעולם, רופאים מזהים בשנים האחרונות עלייה בשכיחות מחלת הזיבה – זיהום חיידקי המועבר במגע מיני, הנגרם על ידי החיידק "ניסריה גונוריאה". "בדרך כלל מדובר בחיידק הגורם להפרשות מאיבר המין, כאבים או צריבה במתן שתן, ולעיתים יכול להיות ללא תסמינים כלל", ד"ר שירלי שפירא בן דוד, מנהלת תחום מחלות זיהומיות במכבי שירותי בריאות. "השכיחות של המחלה בישראל עלתה בשנים האחרונות, ובמדינות רבות בעולם נרשמת גם עמידות גבוהה יותר לטיפולים האנטיביוטיים השגרתיים".
ד"ר שירלי שפירא בן דוד: "החיסון מעניק הגנה של כ־30%–40% נגד זיבה – זו לא הגנה מלאה, אבל היא משמעותית. מחקר שבחן את הכדאיות הכלכלית של החיסון – מצא שבקרב אנשים עם היסטוריה של זיבה או ריבוי פרטנרים מיניים החיסון צפוי לחסוך עלויות למערכת הבריאות"
לדבריה, הקשר בין החיסון – שכאמור ניתן במקור למניעת מנינגוקוק B – לבין מניעת זיבה, מבוסס על קרבה גנטית בין שני החיידקים. "יש ביניהם דמיון גנטי של 80%-90%, ולכן ככל הנראה קיימת הגנה חוצת-מטרה – מה שנקרא 'קרוס פרוטקשן'. בשנים האחרונות הופיעו מספר מחקרים בנושא.
ד"ר שירלי שפירא בן דודצילום: מכבי שירותי בריאותעם זאת, המחקרים הקיימים, לדבריה, מצביעים על יעילות חלקית בלבד: "החיסון מעניק הגנה של כ-30%–40% נגד זיבה – זו לא הגנה מלאה, אבל היא משמעותית", היא אומרת, ומוסיפה: "מחקר בריטי חדש בחן את הכדאיות הכלכלית של החיסון – האם שווה לממן אותו לקבוצות סיכון – ומצא שכן: בקרב אנשים עם היסטוריה של זיבה או ריבוי פרטנרים מיניים, החיסון צפוי לחסוך עלויות למערכת הבריאות בזכות ירידה בבדיקות, טיפולים ותחלואה חוזרת".
בישראל עדיין ממתינים
ההחלטה בבריטניה הייתה לכלול את החיסון הזה בקרב אוכלוסיות סיכון – לצד חיסונים נוספים כמו נגד נגיף הפפילומה (HPV), אבעבועות הקוף, צהבת A ו-B. "בקרב גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, שיעור התחלואה בזיבה הוא גבוה", מציינת ד"ר שפירא בן דוד, "ולכן מדובר בהחלטה שמבוססת גם על שיקולים אפידמיולוגיים וגם כלכליים".
אבל בעוד הבריטים מובילים את המהלך העולמי, בישראל דווקא מנמיכים ציפיות – לפחות בשלב הזה. ד"ר שפירא בן דוד מדגישה כי למרות ההתלהבות סביב ההחלטה הבריטית, החיסון טרם אושר בארץ לצורך מניעת זיבה. "הכי חשוב להבין – בישראל החיסון הזה לא מאושר למניעת זיבה. הוא כלול בלוח החיסונים אך ורק למניעת דלקת קרום המוח, וגם אם ניתן לשקול לחסן אוכלוסייה בריאה נגד מנינגוקוק B - אין לכך כיום שום התוויה או אישור למטרה של מניעת זיבה".
ייתכן שהמצב ישתנה בעתיד. "אם ייאספו עוד נתונים שיראו יעילות גבוהה יותר, ואם יהיה צורך אמיתי – ייתכן שנראה שינוי במדיניות. אבל כרגע, זה לא על הפרק בישראל. ולכן אין המלצה גורפת לאוכלוסיות סיכון להתחסן. זו סוגיה מאוד מדוברת שמושכת הרבה תשומת לב", היא מספרת. "רק לאחרונה שוחחתי עם מטופל ששאל אותי על החיסון הזה בדיוק. אני מבינה את ההתלהבות, אבל כרגע – אנחנו עדיין ממתינים".
זיבה - חשוב לזהות בזמן
זיבה היא ממחלות המין השכיחות והמידבקות ביותר בעולם. היא עוברת ביחסי מין מכל הסוגים – וגינליים, אוראליים ואנאליים. "אצל גברים, ברוב המקרים המחלה מלווה בהפרשה משמעותית לבנה מאיבר המין – מכאן גם שמה 'זיבה'. זהו סימן בולט יחסית, בשונה ממחלות מין אחרות, ולכן קל יותר לזהות אותה", מסבירה ד"ר שפירא בן דוד. "אצל נשים, לעומת זאת, הסימפטומים לרוב פחות ברורים – אבל המחלה בהחלט יכולה לגרום להפרשה, רגישות, ולעיתים גם לדלקת באגן. לכן חשוב להיות מודעים ולהיבדק – גם כשאין תסמינים מובהקים".
עם זאת, לא כל מי שנדבק אכן יחווה תסמינים. "יש גם מקרים של נשאות א-תסמינית – בעיקר באזורים כמו הרקטום או הלוע. לכן ההמלצה שלנו היא לערוך בדיקות סקר לאנשים בקבוצות סיכון, בשלושה אתרים בגוף. מדובר בבדיקת PCR ממטוש או שתן", היא מסבירה.
ד"ר שירלי שפירא בן דוד: "בישראל שיעור העמידות נמוך מאוד נכון לעכשיו, ואנחנו מקווים שכך זה יישאר. אבל במדינות רבות רואים עלייה מדאיגה בעמידות החיידק, מה שהופך את המחלה למאתגרת יותר לטיפול"
הטיפול המקובל כיום בזיבה כולל זריקה של אנטיביוטיקה – אך במקביל, מתרבות בעולם האזהרות ממקרי עמידות לתרופות. “לשמחתנו, בישראל שיעור העמידות נמוך מאוד נכון לעכשיו, ואנחנו מקווים שכך זה יישאר”, אומרת ד"ר שפירא בן דוד. “אבל במדינות רבות רואים עלייה מדאיגה בעמידות החיידק, מה שהופך את המחלה למאתגרת יותר לטיפול".
3 צפייה בגלריה
ד"ר שפירא בן דוד: "זו התחלה – אבל לא תחליף למין מוגן, מודעות ובדיקות סדירות"
(צילום: Shutterstock)
לדבריה, ייתכן שאחת הסיבות לכך היא הירידה בשימוש בקונדום, דווקא בעקבות העלייה בשימוש בטיפול PrEP המונע מפני HIV. "הטיפול המונע הוא כלי חשוב, אבל הוא לא מגן ממחלות אחרות – ולכן ההמלצה שלנו היא להמשיך להקפיד על שימוש באמצעי מיגון גם במקביל לפרפ".
האם מדובר בתחילתו של עידן חדש במאבק במחלות מין – או רק בצעד ראשון מתוך דרך ארוכה? בישראל, כאמור, החיסון עדיין לא מאושר למניעת זיבה, אך הקהילה הרפואית עוקבת בדריכות אחר ההתפתחויות באנגליה. "הבשורה הבריטית מרגשת, אבל חשוב לזכור שהיעילות עדיין מוגבלת, ושלא מדובר בחיסון שמעלה את הסיכון לאפס", מדגישה ד"ר שפירא בן דוד. "זו התחלה – אבל לא תחליף למין מוגן, מודעות ובדיקות סדירות. וחשוב גם להתחסן נגד מחלות נוספות כגון צהבת A, צהבת B ונגיף הפפילומה".
בעולם שבו מחלות מין חוזרות לקדמת הבמה ונעשות קשות יותר לטיפול, ייתכן שהחיסון הזה – גם אם יינתן באופן חלקי - יסמן תפנית.
