המוזיקאי האמריקני סליי סטון, שיחד עם להקתו, סליי אנד דה פמילי סטון, השפיע על סצנת הFאנק והסול בשנות ה-70, הלך לעולמו היום (שני) והוא בן 82.
"לאחר מאבק ממושך במחלת ריאות חסימתית כרונית ובבעיות בריאות נוספות, סליי נפטר בשלווה כשהוא מוקף בשלושת ילדיו, חברו הקרוב ובני משפחתו המורחבת", נמסר בהצהרה מטעם משפחתו. "לצד האבל, אנו מוצאים נחמה בכך שמורשתו המוזיקלית יוצאת הדופן תמשיך להדהד ולהשפיע על דורות רבים. סליי היה דמות אדירה, חדשן פורץ דרך וחלוץ אמיתי ששינה את פני הפופ, הפאנק והרוק. שיריו האיקוניים הותירו חותם בלתי ניתן למחיקה על העולם, וההשפעה שלו נותרה בלתי ניתנת לערעור".
סטון שילב בלהקתו מוזיקת סול, רוק פסיכדלי וגוספל ליצירת שירים מלאי אנרגיה ואופטימיות. הלהקה נחשבת לאחת ממובילות הסאונד של הFאנק של שנות ה-70, לצד ג'יימס בראון ואחרים. בין להיטיה הגדולים נמנים Everyday People, Thank You (Falettinme Be Mice Elf Agin) ו-Family Affair - שהגיעו לראשי המצעדים בארצות הברית, כמו גם Dance to the Music, I Want to Take You Higher ועוד. אלבומם מ-1971, There’s a Riot Goin’ On, שעסק בנושאים פוליטיים וחברתיים בצל סיום המלחמה, ונוצר ברובו על ידי סטון עצמו, נחשב בעיני רבים לאחד האלבומים הגדולים במאה ה-20.
סטון, שנולד בשם סילבסטר סטיוארט בטקסס וגדל באזור סן פרנסיסקו, החל את דרכו ברביעיית גוספל משפחתית בשם The Stewart Four. עם השנים היה לדמות בולטת בסצנת המוזיקה של תרבות הנגד בסן פרנסיסקו. ב-1966 איחד את להקתו Sly and the Stoners עם זו של אחיו, Freddie and the Stone Souls, והקים את סליי אנד דה פמילי סטון.
פריצת הדרך של הלהקה הגיעה עם הלהיט Dance to the Music ב-1967, ואלבומם Stand! מ-1969 מכר יותר משלושה מיליון עותקים. הלהקה, שהורכבה ממוזיקאים מרקעים אתניים וסגנוניים שונים, משכה קהל מגוון והופיעה בפסטיבלים אייקוניים כוודסטוק והפסטיבל התרבותי של הארלם.
בשנות ה-70 התגברו בעיות פנימיות בלהקה שהייתה מבטלת הופעות באופן תדיר, ועל רקע שימוש גובר בסמים היא החלה להתפורר. סטון הקליט את האלבום There’s a Riot Goin’ On כמעט לבדו, תוך שימוש מוקדם במכונת תופים. גם האלבום Fresh! ונוספים הוקלטו בעיקר על ידו, כאשר הלהקה התפרקה סופית ב-1975, אך סטון המשיך להוציא חומרים תחת שמה.
למרות ההשפעה העצומה שלו על סצנת הדיסקו, סטון לא הצליח לשמר את הקריירה בשלהי שנות ה-70, והתמכרותו לקוקאין החמירה. הוא שיתף פעולה עם מוזיקאים כמו פאנקדליק ובובי וומאק, אך לא הוציא אלבומים חדשים. בשנות ה-80 נעצר על אחזקת קוקאין ונהיגה תחת השפעה וברח מקליפורניה לקוניטיקט, כשנתפס נאסר ל-55 יום והוטלו עליו חמש שנות מאסר על תנאי וכנס כספי. בעקבות הקשיים הללו כמעט ולא נראה בציבור במהלך שנות ה-90, ורק בשנת 2006 חזר להופיע בפומבי, במסגרת מופע מחווה לסליי אנד דה פמילי סטון בטקס הגראמי. ב-2011 יצא אלבומו האחרון I’m Back! Family & Friends, שכלל גרסאות מחודשות ללהיטים ושירים חדשים.
ב-2015 זכה בתביעה נגד מנהלו לשעבר על גזילת תמלוגים בסך חמישה מיליון דולר, אך לא קיבל את הסכום בשל הסכמים קודמים עם חברת ההפקה. קשיים כלכליים הובילו לכך שסטון בילה חלק גדול מחייו המאוחרים בעוני; בשנת 2011 הוא התגורר בקרוואן בשכונת מגורים בלוס אנג'לס, והסתמך על זוג פנסיונרים לצורך קבלת מזון.
בהצהרתה חשפה משפחתו כי בכוונתה להוציא לפועל סרט על חייו שאת כתיבתו השלים סטון בימיו האחרונים. "כהוכחה לרוח היצירתית המתמשכת שלו, סליי השלים לאחרונה את כתיבת התסריט לסיפור חייו - פרויקט שאנו מצפים לחלוק עם העולם בבוא הזמן - זאת בהמשך לפרסום ספר זיכרונותיו בשנת 2024", כתבו. בפברואר השנה יצא סרט דוקומנטרי אודותיו בשם "סליי חי!" שהוקרן בבכורה בפסטיבל סאנדנס וזכה לביקורות נלהבות.
סטון היה נשוי לקתי סילבה עימה הביא את בנו סילבסטר ג’וניור. בהמשך נולדו לו שתי בנות נוספות - סילוויאט,עם סינתיה רובינסון, ונובנה קרמל.
