בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה את דרישת המדינה מבני זוג גברים לאתר ולהחתים מחדש אימהות פונדקאיות זרות שבהן נעזרו כדי להביא ילדים לעולם, על הסכמתן למסור אותם לאימוץ. השופטים סארי ג'יוסי, ניצן סילמן ועפרה אטיאס הצטרפו לעמדת בית המשפט למשפחה בקריות, שלפיה מדובר בנטל בלתי סביר העומד בניגוד לעקרון טובת הילד.
בני הזוג הם ידועים בציבור שפנו לפני כארבע שנים להליכי פונדקאות בצפון קפריסין, באמצעות סוכנות תיווך. הם נעזרו בשתי אימהות פונדקאיות, אוקראינית וגאורגית, שנשאו את זרעו של כל אחד מהם, המופרה בתרומת ביצית אנונימית. במילים אחרות: ילד אחד שייך ביולוגית לבן הזוג הראשון והאחר לשני.
סמוך ללידה חתמו האימהות על תצהירי ויתור ביחס לילדיהן. בחלוף כשבועיים ניתן פסק דין המכיר בכל אחד מבני הזוג כאביו הביולוגי של ילדו. בהמשך הוגשה מטעמם בקשה לבית המשפט למשפחה בקריות, למתן צו אימוץ לשם כינון הורותו של כל אחד מהמשיבים על ילדו הלא-ביולוגי. הבקשה התקבלה ומכאן הערעור שהוגש למחוזי על ידי המדינה.
הפרקליטות טענה שבתצהיר הוויתור שעליו חתמו האימהות לא נכתב שהן יודעות שהתינוק שילדו יימסר לאימוץ. בנסיבות אלה, יש לאתרן ולהחתימן מחדש על ויתורן על הילדים, כשלעמדת המדינה - שגה בית המשפט למשפחה כשקבע שמדובר בעול כבד מדי על בני הזוג, המצריך לפטור אותם מכך.
מנגד טענו בני הזוג כי בחלוף השנים אין להם קשר עם האימהות הפונדקאיות, או את פרטיהן האישיים לצורך יצירת קשר. מכל מקום, השתיים אישרו בתצהירים בצורה ברורה ביותר על הסכמתן לנתק את הזיקה בינן לבין הילדים, ואף הסכימו לאימוצם על ידי בן הזוג של האב הביולוגי - כך שהלכה למעשה, הם עשו את המוטל עליהם בהתאם לחוק האימוץ.
עו"ד מוטי ישרצילום: דורין פירססהשופט ג'יוסי, שכתב את עיקר פסק הדין, הצטרף לקביעת בית המשפט למשפחה שלפיה אין בני הזוג נדרשים לאתר את האימהות הפונדקאיות ולהחתימן מחדש על הסכמתן לוותר על הילדים.
הוא דחה את הגישה הפורמליסטית מטעם המדינה וכתב כי "אמנם האימהות הפונדקאיות לא חתמו על טופס הסכמת הורה הקבוע בתקנות, אולם קיימים תצהירי ויתור עליהם הן חתומות, המעידים על גמירות דעת למסור את ילדיהן לאימוץ".
בפסק הדין צוין שגם אם קיים ספק ביחס להסכמת השתיים למסור את הילדים לאימוץ, הרי שהוא הולך ודועך ככל שהזמן חולף: "העובדה כי חלפו שנתיים מיום לידת הקטינים, במהלכן לא נשמע קולן של אותן אימהות פונדקאיות, לצד העובדה כי הקטינים חיים וגדלים בישראל בתוך אותו תא משפחתי - עולה בקנה אחד עם הצהרותיהן במסמכי הוויתור כי הן גמרו בדעתן, והסכימו למסור את הקטינים לאימוץ".
לזאת הוסיף השופט שגם לפי עקרון טובת הילד, נכון יהיה להכיר בכל אחד מבני הזוג כהורה מאמץ של ילדו הלא-ביולוגי. לדבריו, הקטינים נולדו לתא המשפחתי של המשיבים, כשכל אחד מהם משמש כדמות הורית עבורם, ושותף מלא בטיפולם ובגידולם. לפיכך הורו השופטים על דחיית ערעור המדינה ואשרור פסק הדין המכיר בבני הזוג כהורים מאמצים של ילדי בן-זוגם.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד מוטי ישר עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
