הסיפור הבולט ביותר הוא של אנבידיה, שהמשיכה להפתיע עם הכנסות של 44.1 מיליארד דולר ברבעון הראשון, למרות מכה קשה של 4.6 מיליארד דולר ממגבלות הייצוא לסין. מה שמרשים במיוחד הוא היכולת של החברה לפצות על אובדן השוק הסיני באמצעות ביקוש חזק ממרכזי נתונים גלובליים ומדינות המפרץ. זוהי עדות לחוזקה של מגמת ההשקעה ב-AI ברחבי העולם, גם כשהגיאופוליטיקה מציבה מכשולים.
בצד השני של הספקטרום, רואים סימני אזהרה מסקטורים אחרים. LVMH, ענקית המותרות, מזהירה מהאטה משמעותית בהוצאות הצרכנים הסינים ומעבר להעדפת מותגים מקומיים. ההקפאה של העלאות מחירים מסמנת לחץ על המרווחים בסקטור המותרות הגלובלי. במקביל, Stellantis נאלצה למנות מנכ"ל חדש לאחר קריסה של 70% ברווחים, מכיוון שהיא עדיין תקועה מאחור ברכבי הבנזין שלה.
כדי להבין לאן פני התעשייה, כדאי לבחון את שרשרת הערך של ה-AI. בתחום החומרה, ענקיות כמו טייוואן סמי, ברואדקום ואנבידיה ממשיכות ליהנות מהשקעות עצומות בתשתיות, אך קצב הגידול מתחיל להתמתן. השאלה בעיני (נ.מ) היא איך הן ימשיכו להתפתח כאשר המאבק מהסיניות הוא משמעותי, והן מגיעות בתמחור גבוה.
בתחום פלטפורמות הענן יש צמיחה מרשימה. CoreWeave, למשל, הצליחה להגדיל את הכנסותיה פי 10 ל-2.7 מיליארד דולר תוך 24 חודשים בלבד. הגדולות בענן (אז'ור, אמזון וגוגל) ממשיכות להוביל, אך האתגר הגדול הוא שההשקעות ההון העצומות הנדרשות לתמיכה בצמיחה זו מכבידות על הרווחיות בטווח הקצר.
בתחום האפליקציות, התמונה מורכבת יותר. השוק הנוכחי מוערך בכ-4.5 מיליארד דולר בלבד – סכום זעום לעומת מאות המיליארדים שכבר הושקעו בתשתיות. הקופיילוט של מיקרוסופט, אחת האפליקציות הפופולריות ביותר, מונה 33 מיליון משתמשים פעילים, אך זה עדיין רק שבריר מ-1.5 מיליארד משתמשי אופיס. עם זאת, ישנן הצלחות מרשימות פחות גלויות לעין. קראודסטרייק משתמשת ב-AI באופן אינטנסיבי לזיהוי איומי סייבר, עליבאבא הראתה צמיחה תלת ספרתית בתחום, ו-Google ו-Meta ממשיכות להוביל במוניטיזציה של AI דרך פלטפורמות הפרסום שלהן.
אחד התחומים החמים ביותר כרגע הוא ניהול נתונים. סנופלייק נהנית מביקוש חזק לכלים החדשים שלה, פלנטיר מדווחת על צמיחה של 39% במכירות במשך שמונה רבעונים רצופים, וסיילספורס השלימה רכישה של Informatica ב-8 מיליארד דולר. הנתונים הם הזהב הדיגיטלי של עידן ה-AI, וחברות עם מאגרי נתונים עשירים כמו חברות טכנולוגיה וחברות אשראי יוכלו להנות מזה בעתיד.
אחת התובנות החשובות ביותר מעונת הדוחות היא ההשפעה הדרמטית של AI על המרווחים התפעוליים. גוגל שיפרה את המרווח התפעולי שלה מ-25% ל-31%, מיקרוסופט מ-41% ל-45%, ומטא זינקה מ-28% ל-42%. אלו שיפורים יוצאי דופן שמדגימים את הפוטנציאל העצום של AI לייעול תהליכים והגדלת רווחיות.
כמו שיש מרוויחים, יש מפסידים. חברות תוכנה מסורתיות כמו Adobe נמצאות בסיכון ממשי מכלי AI זולים או חינמיים שיכולים לשכפל חלק ניכר מהפונקציונליות שלהן. השאלה היא האם חברות אלו יצליחו למנף את הידע והניסיון שלהן כדי ליצור כלים מתקדמים יותר שישמרו על היתרון התחרותי שלהם, או שמא נראה דיסראפשן מהיר של מודלים עסקיים שהיו יציבים במשך עשורים.
משקיעים בשוק ההון צרכים לשאול שלוש שאלות קריטיות: האם החברה יכולה למנף את ה-AI לשיפור מעמדה התחרותי? האם היא חשופה לסיכון של דיסראפשן? והאם יש לה אסטרטגיה ברורה ואפקטיבית לאימוץ AI?
המעבר מתקופת ה"הייפ" לתקופת "הוכחת הערך" יבדיל בין המנצחים למפסידים בשנים הקרובות. החברות שיצליחו הן אלו שיוכיחו לא רק חדשנות טכנולוגית, אלא יכולת אמיתית להפוך את ההשקעות העצומות ב-AI להכנסות ורווחים ממשיים.
וחשוב להבדיל מי אלו שבאמת יאמצו ויפיקו מזה, ומי אלו שסתם יהיו טובות ביח"צ.
נועם מדר, בעברו המקצועי כיהן במגוון תפקידים בשוק ההון הישראלי, ביניהם ברוקר גידור סיכוני מט"ח וחתם בהנפקות. כיום מנהל את קרן הגידור "אופורטוניטי" ובעל תוכנית ליווי פיננסית לספורטאים מהמובילות בישראל. ניתן לעקוב אחריו בטלגרם ובאתר האינטרנט שלו כאן.
בהשכלתו בוגר כלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן וניתוח מערכות מידע מהטכניון.
הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.